ואז הגיעה יונה

Then Came a Dove
Performance piece, 2023, Hazira Theatre, Jerusalem
Participants: Dana Tekach, Gitti Choir
Sound design: Lior Pinsky
Church design: Amit Drori

  • יש עניינים גדולים בעולם ואני , אני קטנה. ואתם, אתם קטנים. אי קטן בנווה מדבר , אין לי שום דבר גדול וחדש  להגיד מתחת לכוכבים אבל הנה הנחתי לכם אותם פה. ואולי זו היצירה, להגיד דברים חשובים ולא חשובים בו זמנית מתחת לכוכבים ולקוות שנזכה לראות כוכב נופל 

    להיות בלב ים ולסמוך על היונה שתחזור

    בתוך מבנה-כלאיים, בין בית-תפילה מעץ, אולי כנסייה, לכעין אסם או רפת מאולתרת, מתרחש מסע בין סיפורים אישיים, כתנועה רדופה בין עולם פנימי למציאות הממשית. בעבודתה החדשה של היוצרת תמר אוסטרהוף, משמש המבנה רב-הזהויות כבמת תיאטרון, בית קולנוע ובית עם, ובו צומחים הסיפורים במוסיקה, וידאו, וביצוע חי. בתוך חלל זה, הנודד במרחב ובזמן, אוסטרהוף פותחת לנו חלונות לעולמותיה. יצירותיה הבינתחומיות של תמר מבוססות על חיבורים סוריאליסטיים וקסומים בין דימויים קיימים (רדי מייד) לבין עולם פנימי ציורי הניזון מציר חייה, בין אמסטרדם לקיבוץ יזרעאל. לעבודתה אופי של טקס בדיוני, המאפשר טרנספורמציה חלקה בין עולם דימויים אישי לחוויה קולקטיבית אינטימית.

העולם מתקפל עלייך כמו עטיפה של מתנה ההרים מתקפלים והעצים מתקפלים כמו ברכה מתקפלת שזה העולם כלום לא מפחיד גם לא המוות גם לא הלילה גם לא הים
העור שלנו מתקמט, אנחנו לא חיה ביער גם אם חשבתי שכן, הסנאים ברחו ממני אפילו אם הייתי שקטה שקטה ועלייה היא לא עליה היא רק ברכה מתקפלת והיום אף פעם לא נגמר הוא רק מתחיל מחדש

 העולם הוא משחק דוקים- איזה עץ יפול ראשון ויפיל את כל השאר ואיפה אני אהיה כשהם יפלו

יש רוח והיא נוגעת לי בעור, זו האמת. העולם משטח ואני נוצה, אין בי פחד אני הולכת על אש, אני צריכה שמש, שמש ואוויר לנשימה , אני צריכה שורשים ויש לי או אין לי, אני צפה, אני צופה מהצד וכלום לא כבד לי וכלום לא מפחיד אותי וכלום לא קשה לי ולא קר לי לא חם לי.  הגעתי לנווה מדבר שזה העולם

 והעולם עדיין לא נרדם וגם אני עדיין ערה

Previous
Previous

The Tree with the Softest Heart, A Small Tragedy

Next
Next

Fathers’ Tradition